תביעה לפינוי שוכר - תקנות חדשות באות לעזרת בעלי דירות 

אחת ממכות המדינה בישראל, המוכרת לבעלי דירות רבים, הינה סיטואציה שבה שוכר מפסיק לשלם דמי שכירות או מסרב לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות.

במקרים רבים נאלצו בעלי דירות לוותר לשוכרים על חלק מדמי השכירות או לאפשר להם לגור בדירתם במשך מספר חודשים ב"חינם" בשל העלויות הגבוהות של הגשת תביעה לבית המשפט ובשל פרק הזמן הארוך שעד לסיום התביעה אשר עשוי היה להגיע אף לשנה ויותר.

בחודש יוני 2008 פורסם "דו"ח הועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים" בראשותה של כבוד השופטת רות רונן אשר בו, בין היתר, הוצע לקבוע הליך משפטי מקוצר נפרד לתביעות לפינוי מושכר אשר חוק הגנת הדייר אינו חל עליו. הליך מקוצר זה נועד לנסות לפתור את חוסר האונים של בעלי דירות.

המלצות הועדה נתקבלו בחלקן על ידי שר המשפטים אשר פרסם ביום 28.12.2008 תקנות חדשות, הנקראות תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 2), תשס"ח-2008.

במסגרת התקנות החדשות נקבע הליך משפטי חדש הנקרא "תביעה לפינוי מושכר" שאמור לגרום לכך שתביעות לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר אינו חל עליו יתבררו במהירות וביעילות.

בהתאם לתקנות, השלבים העיקריים של "תביעה לפינוי מושכר" הם כדלקמן:

בשלב הראשון יגיש התובע (למשל, בעל הדירה) לבית המשפט כתב תביעה שיוכתר במילים "תביעה לפינוי מושכר". כתב התביעה לא יכיל סעדים נוספים מלבד סעד הפינוי (התובע יוכל לתבוע סעדים אלו לאחר מכן בהליך נפרד). לכתב התביעה יצורפו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, והמסמכים הנוגעים לעניין הנדון.

בשלב שני יגיש הנתבע לבית המשפט כתב הגנה בתוך מועד שלא יאוחר משלושים ימים מהמועד שהומצא לו כתב התביעה. גם לכתב ההגנה יצורפו תצהירי עדות ראשית של העדים, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, והמסמכים הנוגעים לעניין הנדון.

בשלב שלישי יקבע בית המשפט מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון.

חידוש מהותי בהליך זה טמון בראש ובראשונה בכך שעל התובע והנתבע לצרף לכתב התביעה את כל העדויות, המסמכים והאסמכתאות שלהם. חידוש מהותי נוסף טמון בכך שהדיון הראשון בהליך אמור להתקיים בתוך לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת התביעה (בעוד שכיום עלול הדיון הראשון בתביעה להתקיים חצי שנה ויותר לאחר הגשת התביעה).

אחת מההנחות העומדות בבסיס ההליך המקוצר האמור הוא שבאמצעות הליך זה ניתן יהיה לפתור במהירות סכסוכים שבהם אין לשוכר כל טענת הגנה אמיתית וטובה מפני התביעה. במקרים כאלו, כך מניחים, ייפתר הסכסוך כבר בדיון הראשון שיתקיים בתוך לא יאוחר משישים ימים ממועד הגשת התביעה.

במקרים שבהם לא ניתן יהיה לסיים את המחלוקת כבר בדיון הראשון תמשיך התביעה להתברר במתכונת של תובענה ב"סדר דין מהיר".

הכללים החלים על הליך ב"סדר דין מהיר" קובעים, בין היתר, כי הדיון בתובענה יסתיים בתוך יום אחד, כי סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות וכי עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.



המידע המובא במאמר זה נועד לרקע כללי בלבד, הוא אינו מהווה משום יעוץ משפטי ואינו יכול להחליף את הצורך לבדוק את הוראות החוק הרלוונטיות (העשויות להשתנות מעת לעת), את היישום הנכון שלהם במקרה הנדון ואת הצורך להיוועץ בעורך דין.